מוניות באר יעקב בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

פסק דין

כללי

העתירה המנהלית שבפני עוסקת בחוקיותו של מכרז פומבי דו שלבי 261-09 "לאספקת שירותי הסעות במוניות לציבור עבור המרכז הרפואי אסף הרופא", אשר פורסם על ידי המשיבות 1 – 3 ביולי 2010 (להלן: "המכרז"). העותרת, חברת מוניות שלא השתתפה במכרז, טוענת בעתירתה כי המדובר ב"מכרז תפור", שנועד מלכתחילה להעניק גושפנקא חוקית לפעילותן הבלתי חוקית של המשיבים 4 – 7 בתחומי בית החולים, ולהדיר את רגליה של העותרת משטח זה. נוכח זאת ביקשה העותרת כי בית המשפט יורה על ביטול המכרז. מטעמים שיפורטו להלן, מצאתי כי יש ממש בחלק מטענות העותרת, ועל כן ראויה העתירה להתקבל באופן חלקי.

הצדדים להליך

ארבעה הם הגורמים המרכזיים שנטלו חלק בהליך שלפני:

העותרת היא חברת מוניות פרטית המחזיקה ברשיון עסק מהמשיבה 8, המועצה המקומית באר יעקב, אשר בשטחה מצוי המרכז הרפואי "אסף הרופא" (להלן: "מוניות כפיר" או "העותרת"). מנהלה של העותרת הוא מר חיים מסורי. העותרת מעונינת להשתתף בתחרות על האפשרות להפעיל שירותי הסעת מוניות בשטח המרכז הרפואי "אסף הרופא", אולם מטעמים שיובהרו בהמשך, היא לא נטלה חלק במכרז.

המשיב 3, הוא המרכז הרפואי "אסף הרופא". מדובר בבית חולים גדול, השלישי בגודלו בארץ, המשרת כחצי מיליון לקוחות. בשטחו, המשתרע על כ- 300 דונמים, שוכנים מתחם רפואי ומתחם עסקי. המשיבים 1 – 2, מדינת ישראל ומשרד הבריאות, מפקחים ומנהלים את המשיב 3, וככאלה, הם האחראים להתנהלותו (להלן יכונו המשיבים 1 – 3 יחדיו: "בית החולים"). בית החולים הוא שפירסם את המכרז, וזאת בעקבות התדיינות שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביחס לזכותם של המשיבים 4 – 7, לפעול בתחומי בית החולים מבלי שיש בידם רשיון עסק מהמועצה המקומית באר יעקב (עת"מ 34604-02-10 אשר יוזכר בהמשך הדברים).

המשיבה 4, איחוד בעלי מוניות ראשון, הפעילה עובר למכרז שירות מוניות במתחם בית החולים ללא מכרז, ומבלי שיהיה ברשותה רשיון עסק מהמועצה המקומית באר יעקב. משפורסם המכרז, הייתה מוניות ראשון אחת משתי המציעות שנטלו חלק במכרז, והיא זו שזכתה בו בסופו של יום. המשיבים 5 – 7 הם הבעלים ונושאי המשרה במשיבה 4 (משיבים 4 – 7 יכונו להלן יחדיו: "מוניות ראשון").

המשיבה 8 היא המועצה המקומית באר יעקב, אשר בשטחה המוניציפאלי נמצאה בית החולים. המשיב 9, מר ניסים גוזלן, הינו יו"ר המועצה המקומית, ומשמש, מתוקף תפקידו, הן כיו"ר המועצה המקומית, הן כיו"ר הוועדה המקומית לרישוי עסקים (משיבים 8 – 9 יכונו להלן יחדיו: "המועצה המקומית").

הרקע העובדתי להגשת העתירה

כאמור, לעתירה שלפני קדמה עת"מ (מחוזי ת"א) 34604-02-10 "מוניות כפיר באר יעקב נ' מדינת ישראל, שהוגשה על ידי העותרת כנגד המשיבים, וגורמים נוספים, ביום 21.2.2010 (להלן: "העתירה הראשונה"). העתירה הראשונה עסקה בטענתה של מוניות כפיר, כי בית החולים מאפשר למוניות ראשון לספק שירות מוניות בשטחו שלא כדין, וזאת מהטעם שלמניות ראשון אין רישיון עסק לפעול בתחומי המועצה המקומית באר יעקב. מאידך, כך נטען, בית החולים מונע את פעילותה של מוניות כפיר בשטח בית החולים, וזאת למרות שאין כל טעם המצדיק זאת. לאור זאת התבקש בית המשפט בעתירה הראשונה להורות למשיבים לפעול להפסקת פעילותה של מוניות ראשון, ולאפשר את פעולת מוניות כפיר, בשטח בית החולים.

בעקבות הגשת העתירה הראשונה כונס דיון בלשכתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שרית דנה (להלן: "המשנה ליועמ"ש"), בהשתתפות כל הגורמים הרלוואנטיים. בעקבות דיון זה הוציאה המשנה ליועמ"ש ביום 30.5.2010 מסמך שכותרתו "יישוב סכסוך המרכז הרפואי אסף הרופא ומועצה מקומית באר יעקב" (להלן: "הנחיות המשנה ליועמ"ש"). לענייננו חשובות ההנחיות הבאות:

"1. המרכז הרפואי, כגוף ציבורי, אינו רשאי לאפשר הפעלת תחנת מוניות במתחם המרכז, בלא שלמפעיל יש רישיון כדין מהרשות המקומית.

2. ככל שיש הצדקה להעניק זיכיון על שירותי הסעת מוניות במתחם המרכז הרפואי, הרי שבמסגרת המכרז שתפרסם המדינה לבחירת המפעיל, ייקבע תנאי ולפיו רק מי שיקבל רישיון עסק מאת הרשות המקומית, יוכל להפעיל תחנת מוניות במתחם בית החולים.

3. עד לפרסומו של המכרז, ככל שהמרכז הרפואי מבקש לאפשר למוניות ראשון לציון להמשיך ולהפעיל תחנת מוניות במתחם המרכז הרפואי, על המפעיל לקבל רישיון עסק מאת המועצה המקומית באר יעקב תוך 3 שבועות. ככל שלא יינתן למפעיל התחנה רישיון עסק תוך פרק הזמן האמור, לא יהיה המרכז הרפואי רשאי לאפשר המשך פעילותו במתחם.

4. אין חולק שהקרקע בתחום המרכז הרפואי היא קרקע שהזכויות בה הן של המדינה בלבד. ייעודה של הקרקע המשמשת לדרך בתוך מתחם המרכז הרפואי, על פי התכנית התקפה, לא התברר דיו בדיון, אולם גם אם התוכנית מייעדת את אותה קרקע לדרך ציבורית וקובעת הוראה המאפשרת לרשות המקומית להפקיעה, כיוון שאין חולק שהפקעה כזו לא בוצעה, הסמכות לערוך מכרז למתן זכות שימוש באותה קרקע לצורך הפעלת תחנת המוניות או לצורך אחר המותר על פי דין, מוקנה למדינה בלבד, הכל בכפוף לכל דין".

בהתאם להנחיות המשנה ליועמ"ש, הוציא בית החולים ביולי 2010 את המכרז. המדובר במכרז לקבלת זכות להפעלת שירותי מוניות בתחומי בית החולים למשך שנה, עם אופציה להארכה, על ידי בית החולים, לתקופה של 5 שנים נוספות. הוצאת המכרז נעשתה בליווי משפטי צמוד של עו"ד שרה סקפה, היועצת המשפטית של בית החולים ושל עו"ד אלה גור (להלן: "עו"ד גור", יועצת שתחום התמחותה הוא עריכת מכרזים ציבוריים). יצויין כי ליווי כזה הוא בגדר חריג, כפי שהעיד המהנדס מוטי סימן טוב, אשר טיפל במכרז מטעם בית החולים (להלן: "מר סימן טוב"): "זה המכרז היחיד שאני זוכר שמלווה על ידי הפרקליטות ועו"ד אלה גור וזה היה כנראה בעקבות העתירה של מוניות כפיר" (פרוטוקול 17.3.2011, עמוד 14 שורות 1 – 2).

בעצתה של עו"ד גור הוחלט כי המכרז יהיה, באופן חריג מהמקובל בבית החולים, מכרז דו-שלבי (ראו עדות מר סימן טוב על כך שזו הפעם הראשונה בה ערך בית החולים מכרז דו שלבי. פרוטוקול 17.3.2011, עמוד 19 שורות 29 – 32). המציעים התבקשו להגיש שתי מעטפות: במעטפה אחת התבקש המציע לכלול את הנתונים ה"איכותיים" ביחס להצעתו (כגון ניסיונו בהסעת נוסעים, מספר המוניות שבבעלותו או בניהולו, ועוד). פרמטרים אלה הוגדרו בסעיף 5 למכרז כתנאי סף. כן נקבע בסעיף 2 למכרז, כי תנאי הסף המוודא שלמציע יש רישיון עסק בתחומי המועצה המקומית באר יעקב, ייבדק במועד נדחה (90 יום ממועד ההודעה על הזכייה). במעטפה השנייה, התבקש המציע לכלול נתונים "כמותיים" (דהיינו, המחיר המוצע). מעטפה זו נבדקה רק אם המציע עמד בתנאי הסף ובפרמטרים האיכותיים, כל זאת על פי שיטת שקלול, שפורטה בטופסי המכרז.

בעקבות פרסום המכרז התייתרה לכאורה, העתירה הראשונה, אולם העותרת ביקשה בכל זאת להיאחז בה, והגישה במסגרתה בקשה לצו ביניים כנגד המכרז. העותרות ביקשו לסלק בקשה זו על הסף, וביום 9.11.2010 התקבלה בקשתן, תוך שהשופט ד"ר קובי ורדי, מציין כדלהלן:

"הדרך הראויה הינה פרסום מכרז פומבי שיסדיר את נושא המוניות במרכז הרפואי. זאת לאור המחלוקות שהיו גם בין [בית החולים] ו[המועצה המקומית] וכן לאור התחרות והיריבות הקיימת בין העותרת לבין [מוניות כפיר] והעובדה שהמוניות פעלו בשטח המרכז הרפואי בלא מכרז. והנה, למרות שפורסם המכרז, בחרה העותרת משיקוליה (וכנראה לא בכדי וייתכן כפי שטוענים [מוניות כפיר] עקב זאת שהיא לא עומדת בתנאי ודרישות המכרז) שלא לגשת למכרז ואף לא לתקפו בתקיפה ישירה בעתירה ספציפית כמקובל, אלא בדרך עוקפת ואף מתחכמת של הגשת בקשה לצו ביניים לביטול הליכי המכרז. לפיכך, אני מוחק על הסף את הבקשה לצו הביניים ומבטל את הצו הארעי שניתן ...".